דף הבית » תזונה לאוטיזם » הקשר בין המעיים למח בקרב הסובלים מאוטיזם / ASD
פורסם ע"י ד"ר רוני אנטן ויסוקר
לאורך הקריירה שלי כתזונאית לאוטיזם, הורים רבים דיווחו לי שהילד שלהם הנמצא על הספקטרום האוטיסטי סובל במשך תקופה ארוכה מבעיית עיכול כרונית. במקרים רבים כאשר פנו ההורים לרופא שלהם לקבלת תמיכה והכוונה בנושא, הם זכו לתגובה מאכזבת לפיה הבעיה 'תפתר מעצמה' עם הזמן.בפועל, העובדה היא כי קרוב ל-90% מהילדים על הספקטרם האוטיסטי סובלים מבעיה כרונית במערכת העיכול (Buie et al., 2010b) ושילדים עם אוטיזם / ASD סובלים מבעיות מעיים (GID: Gastro Intestinal Disorders) יותר מאשר ילדים עם התפתחות תקינה (McElhanon, McCracken, Karpen, & Sharp, 2014).
מטא-אנליזה מרכזית בנושא הראתה כי ילדים עם אוטיזם / ASD סובלים יותר מעצירות וכאבי בטן בהשוואה לקבוצות ביקורת; שכיחות גבוהה יותר של מגה-רקטום, הנובעת מתפקוד לקוי של שרירי מעיים או עצירות נמשכת, נמצאה גם היא בקרב ילדים עם אוטיזם / ASD (Afzal et al., 2003). בנוסף, נצפו חריגות של רקמת GI של ילדים עם אוטיזם / ASD וחדירות מוגברת של המעיים, כמו גם נזק לצמתים ההדוקים של רירית המעיים, הידועים יותר כמעי דליף (Horvath, Papadimitriou, Rabsztyn, Drachenberg & Tildon, 1999, de Magistris et al., 2010, Horvath & Perman, 2002).
תפקוד לקוי של המעיים מדאיג במיוחד היות והוא יכול להשפיע על עיכול של מזון, ספיגה של חומרים מזינים ובמקרים מסוימים אף להשפיע על השינה של הילד, על תהליך הגדילה ורמת החיוניות שלו. בנוסף לכך, פעילות לא תקינה של המעי לעתים קרובות מובילה להתנהגויות לא רצויות; אוטיזם / חומרת ASD, התנהגות ותוקפנות והתנהגויות נוקשות-כפייתיות נמצאו כולן קשורות באופן מובהק לבעיות עיכול בקרב ילדים עם אוטיזם / ASD (Heberling, Dhurjati, & Sasser, 2013; Maenner et al. et al., 2014).
אז למה זה קורה לילדים רבים על ספקטרום האוטיסטי ומה יכולה להיות הסיבה לכך? לדברי החוקרים את הנושא, שתי הסיבות העיקריות הן הפעלה בלתי נשלטת של המערכת החיסונית, גרימת דלקת של מערכת העיכול והבדלים בין סוגי החיידקים הקיימים במערכת העיכול של ילדים עם אוטיזם / ASD, שמובילים לסימפטומים של בעיות בעיכול ובעיות מעיים.
תפקידה של דלקת/דלקתיות באוטיזם
דלקת היא הדרך הטבעית של הגוף להדוף חומר מזיק או פציעה בכדי להוביל לריפוי. עם זאת, כאשר דלקת חריפה או קצרת טווח הופכת לדלקת כרונית בלתי מבוקרת, נזק לאיברי הגוף ולמערכות יכול להתרחש לאורך זמן.
ילדים עם ASD / אוטיזם הראו שוב ושוב רמות גבוהות של ציטוקינים דלקתיים או מולקולות איתות המקדמות דלקת, כגון אינטרלוקין 5 (IL-5), IL-15 ו-IL-17 ורמות נמוכות יותר של בטא 1, חלבון המסייע לווסת את המערכת החיסונית. במחקר שנערך לאחרונה, ילדים עם הפרעה בתפקוד ASD / אוטיזם עם בעיות בעיכול היו בעלי רמות נמוכות יותר של זונולין, אשר מסייע לווסת את חדירותו של רקמת המעי (כשהערך של זונולין גבוה מדי הוא לעיתים מהווה אינדיקטור למעי דליף). תזונה נכונה ותוספי תזונה מתאימים יכולים לסייע בהפחתת דלקת מופרזת בגוף.
כיצד למדוד דלקתיות: מטפלים רבים משתמשים ב- hs-CRP כדי להעריך אם תהליך דלקתי מתרחש בגוף; בנוסף, ניתן גם להעריך מדדים רבים בבדיקות דם, לפי הצורך. מטפלים ברפואה פונקציונלית החלו למדוד פוספוליפאז A2 או PLA-2 בשתן, שכן האנזים הזה גבוה במגוון רחב של הפרעות הקשורות לדלקת והוא סמן לסיכון מוגבר להתפתחות או להחמרה של מצבי דלקת.
מזונות שמורידים דלקתיות: כדאי לשקול להוסיף שום, ענבים, אגוזים, שמן זית, תה שחור וירוק, כורכום, ג'ינג'ר, רזברטרול ופטריות לתזונה המשפחתית שלכם כדי לסייע בהפחתת הדלקת. פירות וירקות בצבעים בהירים צריכים להיות גם הם חלק מהתפריט. הימנעות מזונות דלקתיים כגון מזונות מעובדים, קמח לבן וסוכר חשובה לא פחות. אני ממליצה מאוד להוסיף מזון אנטי דלקתי לכל דיאטה מיוחדת המיושמת על ידי ילדים עם אוטיזם / ASD.
תפקיד המיקרוביום: אתה החיידקים שלך!
האם ידעת שגופנו הוא ביתם של כ-40 טריליון חיידקים? באופן קולקטיבי, חיידקים אלה נקראים מיקרוביום (microbiome) והם יכולים לעשות כמה דברים מדהימים לטובת בריאות שלנו. חלקם שוברים סיבים תזונתיים לתוך חומצות שומן קצרות כדי שנוכל לספוג ולהשתמש בהן; אחרים עוזרים בתהליך הסינתזה של ויטמינים כגון Bs ו-K. עם זאת, כאשר חיידקים פתוגניים מתחילים להשתלט על המעיים, דיסביוזה זו יכולה לתרום לדלקת הנראית במצבים שונים ובהפרעות, ביניהן גם אוטיזם / ASD.
באוטיזם זנים של חיידקים פתוגניים כגון כלוסטרידיה יכולים לגרום למחלות ולייצר נירו-טוקסינים שניתן לספוג ממערכת העיכול. בנוסף, מחקרים הראו רמות נמוכות של זנים פרוביוטיים כגון ביפידו-בקטריום גם בילדים עם ASD (Adams et al., 2011). צמיחת יתר של פטריית שמר כמו קנדידה וצמיחת חיידקים פתוגנים המתרחשת לעיתים קרובות לאחר השימוש באנטיביוטיקה יכולים לגרום למגוון בעיות במערכת העיכול ולבעיות התנהגותיות (Santelmann & Howard, 2005, Shaw, Kassen, & Chaves, 2000).
הקשר בין המעיים למח
אז איך בדיוק המעיים והמוח מחוברים?
מחקרים מראים שהקשר בין המעיים והמוח מתווך על ידי הורמונים, המערכת החיסונית והעצבים, השולטים על תפקוד המעיים. באופן קולקטיבי, הם מכוונים את ציר המעיים-מח. מחקר מטא-אנליזה שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Neurogastroenterology and Motility, הכולל תוצאות של חמישה עשר מחקרים בבני אדם, מצא כי ביפידובקטריום ולקטובצילוס היו יעילים בשיפור התנהגויות הקשורות לתסמונת פסיכיאטרית, כולל חרדה, דיכאון, אוטיזם / ASD, OCD והפרעות זיכרון.
במחקר שנערך לאחרונה, אשר השווה ילדים עם אוטיזם / ASD, עם וללא תסמיני GI, בשתי הקבוצות עם ASD היו אוכלוסיות שונות של חיידקים במעיים מאשר הקבוצות עם התפתחות תקינה. הקבוצה עם בעיות GI + אוטיזם / ASD נבדלה גם מקבוצת האוטיזם / ASD ללא בעיות GI. החוקרים ציינו כי ילדים עם אוטיזם / ASD ו-GI נטו להציג התנהגות גרועה יותר מאשר ילדים עם אוטיזם / ASD ללא בעיות GI.
כיצדבודקים איזון חיידקי המעיים? מטפלים פונקציונלים לעיתים קרובות משתמשים בבדיקות צואה מקיפות כדי לבדוק סוגים ואיזון של חיידקים המסוגלות לשקף את רמות המיקרו-באיום. בדיקות אחרות יכולות למפות חיידקים בשיטת ה- DNA PCR.
כיצד לשמור ולחזק את חיידקי המעיים: דיאטות מיוחדות ותזונה כגון SCD ודיאטות של GAPS יכולות להיות מועילות מאוד לילדים עם הפרעות בתפקוד המעיים. אני גם ממליצה על מזון תוסס ודיאטות עשירות בפרוביוטיקה כבסיס בתזונה לאוטיזם, עבור רוב הילדים עם אוטיזם / ASD ואת כל המשפחה.