פורסם ע"י ד"ר רוני אנטן ויסוקר
אנקופרזיס, או דליפת צואה בלתי רצונית הקשורה לעצירות כרונית, היא תופעה יחסית נפוצה בקרב ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD). בעוד שלעיתים קרובות הטיפול מתמקד בניהול התסמינים בלבד, גישת תזונה פונקציונלית בוחנת את מכלול הגורמים הרחבים יותר שעשויים לתרום לעצירות מתמשכת ולאי־סדירות בפעילות המעיים. גורמים אלו עשויים לכלול דפוסי תזונה, תנועתיות המעי, דלקת, וגורמי אורח חיים, אשר כולם יכולים להשפיע על תפקוד מערכת העיכול.
עצירות ואנקופרזיס מתפתחים בדרך כלל כתוצאה משילוב של גורמים ולא מסיבה אחת בודדת. עצירת צואה ממושכת עלולה להוביל להתרחבות הרקטום ולהפחתה בתחושת הצורך להתפנות לאורך זמן, דבר שעשוי לתרום לדליפה בלתי רצונית.
בילדים עם אוטיזם, גורמים נוספים כגון הבדלים בעיבוד תחושתי, דפוסי אכילה סלקטיביים, והבדלים בתקשורת ציר מעי–מוח, עשויים להשפיע אף הם על ויסות פעילות המעיים.
צריכת סיבים תזונתיים מספקת ממלאת תפקיד חשוב בתמיכה ביציאות סדירות ובמרקם צואה תקין. עם זאת, ילדים רבים עם ASD צורכים מגוון תזונתי מצומצם, מה שעלול להפחית את צריכת המזונות העשירים בסיבים כגון פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים.
בנוסף, למיקרוביום המעי יש תפקיד מרכזי בעיכול, יצירת הצואה, תפקוד מערכת החיסון ותקשורת ציר מעי–מוח. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שחלק מהילדים עם אוטיזם עשויים להציג הבדלים בהרכב המיקרוביום, אשר עשויים להיות קשורים לתסמינים במערכת העיכול, כולל עצירות. תמיכה באיזון מיקרוביום דרך אסטרטגיות תזונתיות ממוקדות עשויה להיות חלק מגישה רחבה יותר לבריאות מערכת העיכול.
כמו כן, אצל חלק מהילדים, מזונות מסוימים עשויים לתרום לעצירות, נפיחות או שינויים במרקם היציאות. אף שרגישויות למזון אינן נחשבות לגורם העיקרי לאנקופרזיס ברוב המקרים, הן עשויות להוות גורם תורם במקרים מסוימים עם תסמינים מתמשכים. הערכה מותאמת אישית יכולה לסייע להבין האם יש רלוונטיות לגורמים תזונתיים והאם יש מקום להתאמות ממוקדות.
אנקופרזיס כמעט אף פעם אינו נגרם מגורם יחיד. לרוב הוא משקף אינטראקציה בין תפקוד מערכת העיכול, תזונה, עיבוד תחושתי ובריאות כללית. גישת תזונה פונקציונלית שואפת להבין מערכות אלו בצורה משולבת כדי לפתח אסטרטגיות מותאמות אישית, פרקטיות ותומכות בתפקוד מעיים סדיר יותר, נוחות משופרת ואיכות חיים טובה יותר.
מטרת הגישה אינה רק טיפול בתסמינים, אלא גם זיהוי גורמים פוטנציאליים התורמים לעצירות כרונית ואנקופרזיס. באמצעות תכנית מותאמת אישית ניתן לתמוך בילדים לקראת סדירות טובה יותר של פעילות המעיים ובריאות כללית משופרת.
מקורות
Tabbers MM, DiLorenzo C, Berger MY, et al. (2014). Evaluation and treatment of functional constipation in infants and children: evidence-based recommendations from ESPGHAN and NASPGHAN. Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition.
McElhanon BO, McCracken C, Karpen S, Sharp WG. (2014). Gastrointestinal symptoms in autism spectrum disorder: a meta-analysis. Pediatrics.
Suares NC, Ford AC. (2011). Systematic review: the effects of fiber in chronic idiopathic constipation. Alimentary Pharmacology & Therapeutics.
Kang DW et al. (2013). Reduced incidence of Prevotella and other fermenters in children with ASD. Microbiome.
Strati F et al. (2017). New evidences on gut microbiota differences in children with autism. Microbiome.
Cryan JF et al. (2019). The microbiota-gut-brain axis. Physiological Reviews.
Williams PG et al. (2011). Dietary patterns in children with autism spectrum disorder and their relationship to GI symptoms. Research in Autism Spectrum Disorders.
Dehghani SM et al. (2015). Association between obesity and functional constipation in children. Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition.